Daf 8b
כֹּל תְּלָתִין יוֹמִין, בֵּין אָמַר לֵיהּ מֵחֲמַת הִלּוּלָא וּבֵין לָא אָמַר לֵיהּ מֵחֲמַת הִלּוּלָא — אָסוּר, מִכָּאן וְאֵילָךְ, אִי אָמַר לֵיהּ מֵחֲמַת הִלּוּלָא — אָסוּר, וְאִי לָא אָמַר לֵיהּ מֵחֲמַת הִלּוּלָא — שְׁרֵי.
Rachi (non traduit)
כל תלתין יומין. דבתר הלולא:
בין אמר. עובד כוכבים זה לישראל מחמת הלולא אני עושה סעודה זו:
ובין לא אמר לו. מסתמא להלולא מכוין ואסור דכל ימי הלולא מקריב לעבודת כוכבים:
וְכִי אָמַר לֵיהּ מֵחֲמַת הִלּוּלָא, עַד אֵימַת? אָמַר רַב פָּפָּא: עַד תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא. וּמֵעִיקָּרָא מֵאֵימַת אָסוּר? אָמַר רַב פָּפָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: מִכִּי רָמוּ שְׂעָרֵי בַּאֲסִינְתֵּי.
Rachi (non traduit)
ומעיקרא. קודם שיכניס את אשתו מאימת חיישינן להלולא אם הזמין אנשים לסעוד אצלו:
מכי רמו שערי באסינתי. לעשות שכר ליום המשתה:
אסינתי. עריבות ששורין בהן שעורין לעשות שכר. ל''א נותנין עפר בעריבות וזורעין שם שעורין קודם ימי החופה ומביאין לפני החתן והכלה כשהן צמוחים ואומרים להם פרו ורבו כשעורין הללו שממהרין לצאת מכל התבואה:

Tossefoth (non traduit)
מכי רמו שערי באסינתי. פירש רש''י לשון ראשון להטיל שכר וקשה דבכל התלמוד לא מצינו שהיו עושין שכר משעורין אלא מתמרים או מכשות לכך נראה לשון שני שפירש רש''י וב' הלשונות האלו פי' רש''י אף בכתובות פ''ק (דף ח.):
וּלְבָתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא שְׁרֵי? וְהָא רַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב מְשַׁרְשְׁיָא אִיקְּלַע לְבֵי הָהוּא גּוֹי לְבָתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא, וְשַׁמְעֵיהּ דְּאוֹדִי, וּפֵירַשׁ וְלָא אֲכַל! שָׁאנֵי רַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב מְשַׁרְשְׁיָא, דְּאָדָם חָשׁוּב הוּא.
Rachi (non traduit)
דאדם חשוב הוא. ושמח ממנו העובד כוכבים מאד:
וּקְרָטֵסִים וְכוּ'. מַאי קְרָטֵסִים? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: יוֹם שֶׁתָּפְסָה בּוֹ רוֹמִי מַלְכוּת. וְהָתַנְיָא: קְרָטֵסִים וְיוֹם שֶׁתָּפְסָה בּוֹ רוֹמִי מַלְכוּת! אָמַר רַב יוֹסֵף: שְׁתֵּי תְּפִיסוֹת תָּפְסָה רוֹמִי, אַחַת בִּימֵי קְלֵפַּטְרָא מַלְכְּתָא, וְאַחַת שֶׁתָּפְסָה בִּימֵי יְוָנִים.
Rachi (non traduit)
יום שתפסה בו רומי מלכות. שנלחמו עם יונים ונצחום ומלכו בכל העולם:
בימי קלפטרא מלכתא. של אלכסנדריא כדאמר בהמפלת במסכת נדה (דף ל:) ונלחמו רומיים עמה ונצחוה ותפסו הם המלוכה:
Tossefoth (non traduit)
קרטסים. אומר הר''ר שמעיה בלשון יון הוא תפוס תפיסת שתים קרט לשון תפיסה וסים לשון שתים ופי' דר''ל תפיסה שניה וניחא הא דקא אמרינן לקמן קרטסים ויום שתפסו רומי מלכות וה''פ קרטסים תפיסה שניה ויום שתפסה מלכות בראשונה:
דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר: תְּלָתִין וּתְרֵין קְרָבֵי עֲבַדוּ רוֹמָאֵי בַּהֲדֵי יַוְנָאֵי, וְלָא יְכַלוּ לְהוּ, עַד דְּשַׁתְּפִינְהוּ לְיִשְׂרָאֵל בַּהֲדַיְיהוּ, וְהָכִי אַתְנוֹ בַּהֲדַיְיהוּ: אִי מִינַּן מַלְכֵי — מִנַּיְיכוּ הִפַּרְכֵי, אִי מִנַּיְיכוּ מַלְכֵי — מִינַּן הִפַּרְכֵי.
Rachi (non traduit)
עד דשתפינהו. רומאי לישראל בהדייהו:
והכי אתנו. רומאי לישראל אי מינן מלכי כו':
וּשְׁלַחוּ לְהוּ רוֹמָאֵי לְיַוְנָאֵי: עַד הָאִידָּנָא עָבֵידְנָא בִּקְרָבָא, הַשְׁתָּא נַעֲבֵיד בְּדִינָא. מַרְגָּלִית וְאֶבֶן טוֹבָה, אֵיזוֹ מֵהֶן יֵעָשֶׂה בָּסִיס לַחֲבֵירוֹ? שְׁלַחוּ לְהוּ: מַרְגָּלִית לְאֶבֶן טוֹבָה.
Rachi (non traduit)
מרגלית. אינה חשובה כאבן טוב:
בסיס. כן תרגום כנו בסיסיה. למושב חברתה להושיבה עליה:

אֶבֶן טוֹבָה וְאִינָךְ, אֵיזוֹ מֵהֶן יֵעָשֶׂה בָּסִיס לַחֲבֵירוֹ? אֶבֶן טוֹבָה לְאִינָךְ. אִינָךְ וְסֵפֶר תּוֹרָה, אֵיזוֹ מֵהֶן יֵעָשֶׂה בָּסִיס לַחֲבֵירוֹ? אִינָךְ לְסֵפֶר תּוֹרָה.
Rachi (non traduit)
אינך. הוא נופך קרבונקל''א:
שְׁלַחוּ לְהוּ: [אִם כֵּן] אֲנַן סֵפֶר תּוֹרָה גַּבַּן וְיִשְׂרָאֵל בַּהֲדַן. כְּפוֹ לְהוּ עֶשְׂרִין וְשֵׁית שְׁנִין, קָמוּ לְהוּ בְּהֵימָנוּתַיְיהוּ בַּהֲדֵי יִשְׂרָאֵל, מִכָּאן וְאֵילָךְ אִישְׁתַּעְבַּדוּ בְּהוּ.
Rachi (non traduit)
כפו להו. רומאי ליונאי:
עשרין ושית שנין קמו. רומאי בהימנותייהו לישראל:
מֵעִיקָּרָא מַאי דְּרוּשׁ, וּלְבַסּוֹף מַאי דְּרוּשׁ? מֵעִיקָּרָא דְּרוּשׁ ''נִסְעָה וְנֵלֵכָה וְאֵלְכָה לְנֶגְדֶּךָ'', וּלְבַסּוֹף דְּרוּשׁ ''יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ''.
Rachi (non traduit)
מעיקרא. כי קמו רומאי בהימנותייהו:
מאי דרוש. רומיים:
ואלכה לנגדך. יעקב ועשו שוין בגדולה:
לפני עבדו. דרך השר להלך לפנים:
עֶשְׂרִין וְשֵׁית שְׁנִין דְּקָמוּ בְּהֵימָנוּתַיְיהוּ בַּהֲדֵי יִשְׂרָאֵל מְנָא לַן? דְּאָמַר רַב כָּהֲנָא: כְּשֶׁחָלָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר יוֹסֵי, שְׁלַחוּ לֵיהּ: רַבִּי! אֱמוֹר לָנוּ שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁאָמַרְתָּ לָנוּ מִשּׁוּם אָבִיךָ.
אֲמַר לְהוּ: מֵאָה וּשְׁמֹנִים שָׁנָה קוֹדֶם שֶׁנֶּחֱרַב הַבַּיִת פָּשְׁטָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה עַל יִשְׂרָאֵל, שְׁמוֹנִים שָׁנָה עַד לֹא חָרַב הַבַּיִת גָּזְרוּ טוּמְאָה עַל אֶרֶץ הָעַמִּים וְעַל כְּלֵי זְכוּכִית, אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד לֹא חָרַב הַבַּיִת גָּלְתָה סַנְהֶדְרִין וְיָשְׁבָה לָהּ בַּחֲנוּת.
Rachi (non traduit)
פשטה. שלטה:
מלכות. רומי:
בחנות. מקום בהר הבית וחנות שמו:
לְמַאי הִלְכְתָא? אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי: לוֹמַר, שֶׁלֹּא דָּנוּ דִּינֵי קְנָסוֹת. דִּינֵי קְנָסוֹת סָלְקָא דַּעְתָּךְ? וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּרַם זָכוּר אוֹתוֹ הָאִישׁ לַטּוֹב, וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא שְׁמוֹ, שֶׁאִלְמָלֵא הוּא נִשְׁתַּכְּחוּ דִּינֵי קְנָסוֹת מִיִּשְׂרָאֵל! ''נִשְׁתַּכְּחוּ''? לִגְרְסִינְהוּ!
Rachi (non traduit)
דיני קנסות. אונס ומפתה ושלשים של עבד שנתנה תורה קצבה אחת ליקר ולזולל. ומאחר שלא ישבו בלשכת הגזית לא דנו ובטלו דיני קנסות דכתיב בתשלומי כפל שהוא קנס אשר ירשיעון אלהים דהיינו מומחין וסמוכין בשם רבי כדאמרינן בסנהדרין ומי שאינו סמוך אינו דן דיני קנסות:

Tossefoth (non traduit)
ה''ג נשתכחו לגרסינהו. ול''ג ליכתבינהו שהרי אין כותבין הלכות:
אֶלָּא בָּטְלוּ דִּינֵי קְנָסוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁגָּזְרָה מַלְכוּת הַרְשָׁעָה שְׁמָד עַל יִשְׂרָאֵל: כָּל הַסּוֹמֵךְ יֵהָרֵג, וְכָל הַנִּסְמָךְ יֵהָרֵג, וְעִיר שֶׁסּוֹמְכִין בָּהּ תֵּחָרֵב, וּתְחוּם שֶׁסּוֹמְכִין בּוֹ יֵעָקֵר.
Rachi (non traduit)
תחום. אלפים אמה סביבות העיר:
מָה עָשָׂה רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא? הָלַךְ וְיָשַׁב בֵּין שְׁנֵי הָרִים גְּדוֹלִים, וּבֵין שְׁתֵּי עֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת, בֵּין שְׁנֵי תְּחוּמֵי שַׁבָּת, בֵּין אוּשָׁא לִשְׁפַרְעָם, וְסָמַךְ שָׁם חֲמִשָּׁה זְקֵנִים: רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ, וְרַב אַוְיָא מוֹסִיף: אַף רַבִּי נְחֶמְיָה.
Rachi (non traduit)
וסמך שם כו'. והני רבנן בתר חורבן הבית הוו טובא:
כֵּיוָן שֶׁהִכִּירוּ בָּהֶם אוֹיְבִים, אָמַר לָהֶם: בָּנַי, רוּצוּ! אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, וְאַתָּה מָה תְּהֵא עָלֶיךָ? אָמַר לָהֶם: הֲרֵינִי מוּטָל לִפְנֵיהֶם כְּאֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין. אָמְרוּ: לֹא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁנָּעֲצוּ לְגוּפוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת לוּלְנִיאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, וַעֲשָׂאוּהוּ לְגוּפוֹ כִּכְבָרָה.
Rachi (non traduit)
לולניאות. חניתות:
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לָא תֵּימָא דִּינֵי קְנָסוֹת, אֶלָּא שֶׁלֹּא דָּנוּ דִּינֵי נְפָשׁוֹת.
Tossefoth (non traduit)
אלא שלא דינו דיני נפשות. ואם תאמר והא אמרינן בפרק אלו נערות (כתובות דף ל. ושם) משחרב בית המקדש אע''פ שבטלו ד' מיתות דין ד' מיתות לא נתבטלו מי שנתחייב סקילה כו' ואמאי נקט משחרב בהמ''ק והא אפי' מ' שנה בפני הבית לא דנו דיני נפשות וי''ל דמ''מ כשהיו רואין צורך שעה היו חוזרין אל הלשכה ודנין שם ומורי ה''ר מנחם אמר לנו בשם רבי יהונתן דמשחרב בית המקדש קאי אהא דקאמר דין ד' מיתות לא בטלו וה''ק אע''פ שבטלו ארבע מיתות לגמרי לא בטלו דינם וכ''ש באותם מ' שנה קודם חורבן שנהגו דין ד' מיתות:

מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דַּחֲזוֹ דִּנְפִישִׁי לְהוּ רוֹצְחִין וְלָא יָכְלִי לְמֵידַן, אֲמַרוּ: מוּטָב נִגְלֵי מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיחַיְּיבוּ.
Rachi (non traduit)
כי היכי דלא ליחייבו. רוצחים קטלא דאין דנין דיני נפשות אפילו בסנהדרין קטנה שבכל עיר אלא בזמן שהיתה סנהדרין גדולה בישיבתה ובמקום המיוחד לה והוא לשכת הגזית:
דִּכְתִיב: ''וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא'', מְלַמֵּד שֶׁהַמָּקוֹם גּוֹרֵם.
Rachi (non traduit)
המקום גורם. לחייב הנדון ואם אינם שם לא ידונו. והאי קרא בדיני נפשות קאי כי יפלא ממך דבר בפרשת שופטים ושוטרים בזקן ממרא:

Tossefoth (non traduit)
מלמד שהמקום גורם. וא''ת והא ירושלים נמי איקרי מקום לגבי אכילת קדשים ומעשר שני וכתיב במקום אשר יבחר ה' וי''ל דלגבי דיני נפשות לא איקרי מקום אלא לשכת הגזית שהיתה חציה בקדש וחציה בחול והיינו טעמא משום דבעי' סנהדרין סמוך לשכינה והכי נמי אמרינן (לקמן עבודה זרה דף נב.) כל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נטע אשרה אצל מזבח דכתיב שופטים ושוטרים וסמיך ליה לא תטע לך אשרה אצל מזבח ה' ולפיכך גלו וישבו בחנות אע''פ שחנות עצמו היה בהר הבית מ''מ לא היה סמוך לשכינה כלשכת הגזית וא''ת מנלן קפידא במקום שאר חייבי מיתות שלא בזקן ממרא דקרא לא כתיב אלא בזקן ממרא ויש לומר דדרשינן כל זמן שסנהדרין גדולה במקומה כדין אצל מזבח אז שופטים תתן לך בכל שעריך לשפוט דיני נפשות נסתלקו הם בטלו כל דיני נפשות [וע''ע תוס' שבת טו. ד''ה אלא ותוס' סנהדרין יד:

ד''ה מלמד]:
מֵאָה וּשְׁמֹנִים, וְתוּ לָא? וְהָתָנֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source